שאלה:
הנני אשה נשואה באושר. בתקופה האחרונה אני מרגישה רגש לחברי הראשון (האהבה הראשונה) אנחנו בקשר טלפוני. אני רוצה לציין שלא ידעתי גבר אחר שבעלי הוא הראשון ואני אוהבת אותו מאוד. מה עליי לעשות כדי לשכוח את חברי הראשון ולהרחיק את רגשות הגעגוע והאהבה שמציפים אותי.....?????

תשובה:
אחותי היקרה, בראש ובראשונה ישר כח על הכנות, בנוגע למקרה המצער שהעלית, דעי לך שזה דבר נורמלי לחלוטין שזיכרונות מהעבר צפים לפתע פתאום, במיוחד אחרי הנישואין, שהזוגיות יציבה ושני בני הזוג מרגישים שהתא המשפחתי שלהם בנוי היטב. הבעייה היחידה היא "השגרה" חיי השגרה גורמים לזוגיות להיראות כדבר מובן מאליו, לגבר אין צורך "לכבוש" שהרי אשתו מוגדרת לו בראש כ-"יעד כבוש" , לאשה אין צורך "להרשים" את בעלה יותר מדי כי הוא בעלה, האשה מתגעגעת לחיזורים האינטנסיביים, להפתעות הקטנות, לפרחים, למילה טובה, לאובססיה, להתאהבות, בקיצור לכל הדברים האסורים מתקופת הנערות (ו\או החילונות במקרה שלך) לכן כשהבעל עסוק וטרוד בעבודתו, למרות שאשתו מאושרת (באופן ייחסי) אי אפשר להתעלם מהעובדה שהיא מתגעגעת לחיזורים ולתקופת הנערות, לתקופה של לפני...

אומרת הגמרא במסכת סנהדרין דף כב: "אין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי" כלומר: כשגבר ואשה באים במגע קשה מאוד לאשה לשכוח את הגבר הראשון שלה כי עמו היא בעצם כרתה ברית (לכאורה) היום בדור שלנו הנושא ממש לא פשוט, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שאהבה ראשונה משפיעה מאוד על נפש האשה, לכן נשים שידעו גבר אחר עשויות להצטער מאוד אחרי החתונה ולהתייסר בניסיונות קשים לדכא את הרהורי העבירה שפוקדים אותן לעיתים קרובות, הדבר משפיע מאוד על חיי הנישואין ועשוי במקרים רבים להוביל לפרידה, גירושין או בגידות במחשבה שעשויות להוליד בני תמורה חלילה, במקרה שלך לא ידעת גבר אחר ולכן יש לך כח גדול יותר להתגבר על המחשבות האסורות ולהבין ששום הנאה רגעית לא שווה לאבד עבורה זוגיות מוצלחת.

לכל אחד מאתנו יש מחשבות על העבר, בעיקר לנשים שנזכרות תמיד בילדות ובנערות
איך החבר היה מוכן לעשות הכל בשבילי... לנסוע למרחקים,,, להזמין אותי למסעדות... לקנות לי מתנות,,, לכתוב לי שירים ולהפתיע... לנגן לי בגיטרה ואפילו לקנות לי בגדים לאן הכל נעלם??? בעלי כבר לא כותב לי שירים,,, לא יוצא איתי לחוף הים עם גיטרה, לא אומר לי באופן תדיר שהוא אוהב אותי... ולמרות שאני יודעת שהוא אוהב אותי משום מה עולות וצפות מחשבות על החבר הראשון, האהבה הראשונית, התמימה והמתוקה, אולם, דעי לך אחותי היקרה, למרות הלגיטימציה שאני לכאורה נותן כאן למחשבות שצפות ולאסוציאציות שעולות במוחך, המחשבות האלה מסוכנות מאוד ומן הראוי לדכא אותן מיד ולהדחיק אותן מהר ככל האפשר , אל תאפשרי לעצמך לזרום עם המחשבות הנ"ל כי הן עשויות להביא לידי חטא, על אחת כמה וכמה במקרה שיש לך את מספר הפלאפון של הבחור ואת בקשר איתו.

המעשה שאת עושה חמור מאין כמוהו , אני יכול להבין מה גרם לך להיזכר בעבר, אך בשום פנים ואופן איני יכול לתת שום לגיטימציה והיתר לטעות הנוראית שאת עושה !
יצירת קשר עם חברך הראשון היא טעות איומה והיא עשויה לפגוע לך באופן ישיר בזוגיות הנפלאה שלך.

זיכרי ! בגידה אינה רק במעשה , בגידה היא בראש ובראשונה במחשבה וכשם שמחשבה פוסלת את הקרבן , מחשבה עשויה לפסול גם את הקרבה בינך לבין בעלך, אל תהרסי את הזוגיות שלך בגלל כמה רגעים מרגשים מהעבר , אחת הסיבות שבגללן אני מזהיר את בני הנוער מאהבות מוקדמות ונגיעות אסורות היא בדיוק המקרה הזה !
כשנקלעים לאהבות אסורות טרם זמנן, התוצאות עשויות להיות הרסניות בעתיד, קשה מאוד להדחיק ולהעלים תמונות וזכרונות מהעבר ולכן מי שיכול לא לבוא לידי ניסיון וביזיון שלא יבוא !

תמיד כדי לדעת אם המעשים שאת עושה נכונים או לא נכונים, ראויים או לא ראויים, תחשבי איך היית מגיבה אם בן הזוג שלך היה מתנהג בדיוק כמו שאת מתנהגת ויוזם שיחת טלפון עם נערה שהוא היה מאוהב בה בנערות ואף היה עמה בקשר פיזי? האם היית רגועה? האם היית סולחת לו? האם היית מתירה לו רק לשוחח עמה בפלאפון ולעורר את תאוותו אליה? איך היית מרגישה לו היית מגלה שהם נפגשים בסתר???

יושב בסתר עליון  - רק ה' יתברך יודע מה מסתתר בתוך הלב שלנו , לכן עלינו להיות נאמנים לה' יתברך ולעשות כל שביכולתנו לא לשקר את עצמנו..

אז מה צריך לעשות???
א) בשום פנים ואופן לא ליצור קשר עם הבחור יותר ! זו בגידה לא פחות חמורה ממעשה
ב) למחוק את המספר של החבר לשעבר מהזיכרון באופן מידי (אם את יראת שמים)
ג) לזכור תמיד שהתחייבת לשמור אמונים לבעלך ויש דיין בשמים שרואה את מעשיך
ד) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך - אל תעשי לבעלך מה שאת לא רוצה שיעשו לך
ה) לחשוב פעמיים לפני כל צעד שאת עושה בנדון, אל תשחקי באש ! האש שורפת... שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה לרב רביד! רציתי לשאול איך אפשר לעשות תיקון לתכונת הביקורתיות הקיימת מינקות? האם יש סיכוי לשנות תכונה מושרשת זאת למרות שחונכתי על פיה ולמרות שכבר עשיתי דרך ארוכה בעבודת הנפש ובמאמצים רבים לשנות עניין זה ולראות טוב? נראה שלמרות הדרך הארוכה העין הביקורתית עדיין מאד פעילה ויש כאלה שיאמרו שזה שייך לחודש שלי חודש אלול. איך מתקנים עניין זה ואיך מצליחים לראות טוב למרות החינוך הביקורתי שנתבע? האם יש תקווה להיות או יותר נכון לא להיות בכלל בקורתי כלפי עצמי וכלפי הסובבים אותי? אשמח לקבל עצה. אני חוששת שזה יפגע לי בזוגיות אני חוששת שזה פוגע בי מבחינה חברתית אני רוצה להיות חברותית ונעימה ולא מרתיעה ומאיימת

תשובה:
אחותי היקרה, ביקורתיות עשויה להיות תכונה טובה ונפלאה , ביקורת בונה עשויה לשפר ולייעל , אך ביקורת צינית פוגענית או מזלזלת עשויה לגרום לנזקים קשים ולפעמים אף בלתי הפיכים. לעיתים רחוקות אדם ביקורתי (יתר על המידה) הוא אדם הסובל מפחדים פנימיים או חוסר בטחון פנימי שבא לידי ביטוי בעודף בטחון חיצוני מדומה , הוא מרבה להעיר ולצחוק על אחרים כדי לטשטש את הפגמים המצויים בו , או שמא הוא מרבה להתבלט ולבקר אחרים כדי להתגבר על תחושת הבדידות וחוסר הבטחון האישי הפנימית שלו. (הדברים האמורים לעיל מתייחסים לאדם שמבקר אחרים מתוך נגיעות אישיות ולא נוגעים לאדם שמבקר אחרים מתוך אמת ורצון לשפר ולייעל)

לא נעים להיות בחברת אדם ביקורתי , לאף אדם לא נעים לקבל ביקורת לכן...
א) לא נעים לעבוד עם אדם ביקורתי או ציני
ב) לא נעים לחיות לצד אדם ביקורתי (יתר על המידה) או ציניקן
ג) לא נעים לגדול בבית שבו ההורים תמיד ביקורתיים (גם אם הכוונה שלהם טובה)
ד) לא נעים לעבור טיפול אצל גורם מטפל מקצועי שמרבה לבקר את הפציינט.

התכונות הנרכשות קשורות יותר לתחום הקוגנטיבי (קוגניציה) כגון: חשיבה ביקורתית
התכונות המולדות נתפסות כתכונות שקשורות לתחום הרגשי כגון: אינטלגנציה רגשית

כמעט כולנו ביקורתיים , הרבה יותר קל לנו להיות ביקורתיים כלפי הסובבים אותנו מאשר כלפי עצמנו. בחז"ל ביקורת שלילית או חיובית הנאמרת לפני רבים מוגדרת כלשון הרע , שכן גם ביקורת חיובית עשויה להיות בעייתית אם היא נאמרת בפני שונא.
כגון: אם רועי מספר לחיים דברים טובים על בנימין וחיים לא ממש מסמפט את בנימין, חיים עלול להכחיש את דבריו של רועי ולומר דברי גנאי על בנימין...
(בנימין שקרן.. בנימין גזלן,,, על מה אתה מדבר רק בשבוע שעבר הוא קילל אותי...)

יש אנשים שיודעים להעביר ביקורת בונה:
כאלה שרואים את התמונה השלימה ומסוגלים להבין את הצד השני ולהכיל אותו.

ויש אנשים שמעבירים ביקורת הרסנית:
כאלה שרואים רק חלק מהתמונה ולא מסוגלים לקבל או להבין את הצד השני.

טיפ אישי: מי שלא מסוגל לנסות להיכנס לנעלים של האדם שעמו הוא מדבר , מי שלא מסוגל להבין את ההיגיון של האדם העומד מולו , אם ינסה להעביר עליו ביקורת סביר מאוד להניח שהיא תהיה שלילית היות והוא שולל את התנהגותו של הצד השני , דבר שבד"כ יגרום לריחוק , במקרים כאלה הצד השני לא ישתף ואף יתבצר בעמדתו שלו.

אז מה עושים?
א) לומדים להחמיא יותר לזולת. ("וואי האוכל היה טעים". במקום: "חסר קצת מלח..")
ב) לומדים להחמיא לעצמנו יותר. (אני יכול , אני מסוגל , אין דבר העומד בפני הרצון)
ג) לומדים לפרגן יותר לצד השני. (בצורה צנועה ומכובדת ע"פ ההלכה כמובן)
ד) מרגילים את עצמנו בנתינה. (צדקה, הכנסת אורחים, עזרה לזולת, אכפתיות)
ה) משתדלים לחשוב חיובי ולהיות קצת יותר אופטימיים. (הכל לטובה, נתגבר על זה)
ו) מנסים לראות את חצי הכוס המלאה ולא רק את חצי הכוס הריקה. (לחפש יתרונות)

כבר אמרו חז"ל:
1) הלל אומר: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו (אבות ב',ה')
2) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים ב',ה') ר"מ אומר אף לא נגעי קרוביו.
3) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך (שבת לא.)
4) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (ויקרא י',יז')

לסיכום: התורה מלמדת אותנו שביקורת זה דבר חשוב, אבל לא כל אחד ראוי ומוסמך לבקר אחרים , בד"כ אדם שלא יודע לבקר אחרים עשוי לגרום נזק הרבה יותר גדול מתועלת וראוי להיזהר בזה מאוד , כי גם אדם שמעוניין לגרום לצד השני להשתנות או להתקרב אליו , סופו שיהיה דחוי , מי שרוצה שיאהבו אותו , שילמד לקבל את הצד השני כפי שהוא ולא ינסה לשנות אותו יותר מדי, בנימה מפרגנת , אני מאחל לך שתזכי להצליח בכל מעשי ידיך ולמצוא חן בעיני כל רואיך כי אין לי ספק שאם הצלחת להבין תכונת הביקורתיות שרכשת פוגעת בך מבחינה רגשית ו\או חברתית את כבר במצב מעולה , אמרו חכמים, אדם שהבין שעליו לעשות תשובה עשה כבר חצי מהעבודה ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני בן 19, וקשה לי מאוד להניח תפילין בבוקר בגלל הקור, אין לי כוח להפשיל את השרוול עד למעלה יהיה לי קר ככה ואני אקפא..אז אני לא מניח. מה לעשות?

תשובה:

אחי היקר, אני רוצה לשאול אותך שאלה, אם הייתה לך חברה והיית מאוהב בה
והיא הייתה רועדת מקור, היית מוכן להסיר את החולצה שלך ולהישאר עם גופיה
רק כדי שלחברה שלך לא יהיה קר? (אני בטוח שכן - אם היית אוהב באמת)
אם אחותך הייתה רועדת מקור, היית מוכן להוריד את החולצה?
אם אמא שלך הייתה רועדת מקור היית מוכן להוריד את החולצה?
אם עבור כל אלה היית מוכן לסבול קצת קור, בשביל ה' יתברך אינך מוכן לעשות
השתדלות? (אגב, אגלה לך סוד, ה' יתברך בכלל לא זקוק להנחת התפילין שלך
יש לי מליוני מלאכים שכל היום רק מהללים אותו ואומרים לו "קדוש,קדוש,קדוש"
זה שאתה מניח תפילין אחי זו זכות שלך, זה כמו להתחבר לרשת של קדושה.
אדם שלא מחובר למודם ולא קולט אינטרנט , נפתח לו דף ובו כתוב בזו הלשון:
"לא ניתן להציג דף זה" , כך אדם שלא מניח תפילין בבוקר ולא מתחבר לקדושה
כאשר יבוא להתפלל לה' יתברך או לבקש שייעשה רצונו שידמיין שבשמים כתוב:
"לא ניתן להציג יהודי זה" - וכמו שה' יתברך ציווה ולא עשית רצונו שאמרה תורה
(דברים יא',יח') "וּקְשַׁרְתֶּם אתָם לְאוֹת עַל-יֶדְכֶם" - תפילין של יד.
(דברים יא',יח') "וְהָיוּ לְטוֹטָפת בֵּין עֵינֵיכֶם" - תפילין של ראש.

אחי צפה בקטע הבא: "ילד פייסבוק" , ותחשוב על יהודים בשואה שלמרות הסבל
היו מוכנים למסור נפש כדי לא לוותר על יהדותם ,פעם ניגש גרמני אכזר ליהודי
דרך את נשקו, הצמיד לו את הנשק למצחו ואמר: "אם תגיד אני גרמני ולא יהודי"
אני מבטיח לרחם עליך ולא להרוג אותך, נו... מה אתה אומר? היהודי היה בצער
נורא, עצם את עיניו , אמר שמע ישראל , מסר נפש ואמר: "אני יהודי" , פתאום
נשמע קול פיצוץ עז, כדור פילח את מצחו של אותו יהודי והוא נהרג על קידוש
ה' , אחי היקר, יהודי אמיתי לא מתלונן ומתפנק ! יש לנו גנים של מסירת נפש
יצחק מסר נפש והיה מוכן למות (עקידת יצחק) אבותינו מסרו נפש עבורנו
ובמותם ציוו לנו את החיים, אם תדע מה מעלת הנחת תפילין תאמין לי שברגע
אחד תסיר את השרוול ותתבייש בעצלנות שלך. אם תרצה ללמוד קצת על
מעלת התפילין צפה בקטעים הבאים:
1) מעלת התפילין
2) שידור חוזר פרשת ראה
3) טיפ למתחזק המתחיל

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב רביד, אני ובעלי נשואים כ-5 חודשים. שנינו שומרים תורה ומצוות ברוך ה'.לאחרונה שמתי לב שיש בנינו בעיית תקשורת, כאשר אני מנסה להעיר הערה לגבי ההתנהגות שלו כלפיי או כל דבר אחר מיד נוצר בנינו ריב. אני מאוד מתוסכלת מכך ומההתנהגות שלו כלפיי הוא באמת בעל טוב אבל חסר לי מאוד תשומת לב ממנו, מילה טובה, קצת פירגון... אני ממש אובדת עצות וגם לא כ"כ יכולה לדבר איתו כי כפי שאמרתי זה מסתיים בריב, אודה לך אם תוכל לעזור.

תשובה:

שלום וברכה, בין כל בני זוג בשלב כזה או אחר בחיים קיימות בעיות בתקשורת, יש כאלה שזה בא לידי ביטוי מוקדם יותר ויש כאלה שהבעיות פוקדות אותם מאוחר יותר, בכל מקרה מה שאני מציע לך לעשות כדי לשפר את המצב זה לדבר איתו על הנושא, אבל חשוב שכשתפני אליו לדבר איתו על הנושא אל תתני לו להרגיש מאויים או לחוץ, תפתחי את הנושא תוך כדי משחק או חוויה משותפת , לא בצורה ישירה לא מומלץ.
בכל מקרה, חשוב מאוד שתדעי שיתכן מאוד שבעלך טרוד, עסוק, או לחוץ, תשתדלי לפנות אליו בזמן שהוא שליו ונינוח, זה יועיל מאוד לתקשורת ביניכם.
 
בנוגע לתשומת הלב , זו אכן בעיה ידועה של גברים , גברים לא ממש יודעים להחמיא ולא ממש יודעים לפרגן , לפעמים צריך לשמש להם פשוט דוגמא אישית טובה , קחי בחשבון שלא כל בעל גדל בבית שבו הבעל מפרגן לאשתו כל שני וחמישי , אם תדוני את בעלך לכף זכות ותביני שבאמת מדובר ביצור מסכן שלא למד לפרגן , יכול בהחלט להיות שתביני שחוסר הפרגון לא נובע מחוסר אהבה , זה פשוט עניין של אופי שאפשר לשנות ע"י דוגמא אישית טובה , תפילות , שיחות והרבה חיוכים ומוטיבציה , כשגבר מגיע הבייתה ורואה אשה מחוייכת , יש לו חשק לחייך , אבל גבר שמגיע הבייתה ורואה אשה עם פרצוף כועס , זועף או רציני , סביר מאוד להניח שגם לו יימחק החיוך מהפנים, לא לחינם גילה לנו שלמה המלך: "כמים הפנים לפנים, לב האדם לאדם" כשהאשה משדרת מועקה , הגבר מתרחק והנתק רק הולך ומחמיר , לעומת זאת כשהאשה משדרת שמחה , חיוכים , חום ואהבה (גם אם היא לא ממש מאושרת) זה עשוי להוביל אותה להיות מאושרת , אחרי המעשים נמשכים הלבבות...

טיפים נפלאים שיועילו לך מאוד:
א) אל תעירי לו , תאירי לו (רצוי שהדברים יהיו לעיתים רחוקות ולא בצורה מציקה)
ב) גם כשאת מעירה תנסי למצוא את הזמן המתאים ולא להעיר בספונטניות
ג) אף גבר לא אוהב שמעירים לו , תנסי להחמיא קודם ואז בעדינות להעיר (להאיר)
ד) אני חושב שלא כדאי לך להעיר בצורה ישירה נסי לספר לו סיפור שקשור לנושא
ה) קצר בתקשורת נובע גם כתוצאה ממצבי רוח או ממשבר אהבה - נסי לברר מה קרה
ו) אם כל דיון קצר מתפתח לויכוח קולני , כנראה שהבעיה היא לא רק תקשורת
ז) תאכלו ביחד , תצאו לסוף שבוע יחד
ח) תשתדלו למצוא זמן שבו תהיו לבד , רק שניכם בלי גורמים נוספים שיפריעו לכם
ט) תקבעו לעצמכם זמן קבוע שלא מוותרים עליו שבו תשבו על כוס קפה.
י) תחיייכי המון , גם כשקשה ותזכרי תמיד שהכל מאת ה' (כמים הפנים לפנים...)

אחותי היקרה, נסי להיזכר בתקופת הנערות שלך ותראי שגם אם "חבר שלך לשעבר" היה מעצבן אותך, היית מוכנה להבליג ולוותר , להתפשר ולשתוק לפעמים , גם אנחנו הגברים בעבר היינו מוכנים לוותר ולסלוח , להעלים עין ולהתפשר כי לא רצינו לאבד את הזוגיות , לא לחינם אמר שלמה המלך ע"ה: "על כל פשעים תכסה אהבה" , בנערות של נער מתחזק האהבה מכסה על כל הפשעים , לא משנה מה קורה מתפייסים ומשלימים, בנישואין זה קצת יותר קשה , כי ההרגל גורם לאהבה להיות דבר מובן מאליו , לכן חשוב מאוד שתעשו דברים שיעוררו את האהבה , לפעמים דברים פשוטים עשויים לחולל שינויים גדולים.

א) משחק נחמד שהייתם רגילים לשחק בעבר (דמקה, משחק הזיכרון דברים כאלה...)
ב) תפתחו תמונה יפה של שניכם ברגע שבו אתם מחוייכים ושמחים ותתלי בחדר שינה
ג) תעירו אחד לשני פחות , ההערות האלה לא ממש תורמות לקשר
ד) תתמקדו בתכונות החיוביות ולא בתכונות השליליות של בן הזוג
ה) תדונו לכף זכות האחד את השני. נסי לחשוב: "איך זכיתי בבעל כזה?"
ו) במקום לחשוב שלילי , נסי להיזכר בדברים שגרמו לך לרצות להקים עמו בית כשר

וסתם שתדעי, אם את באמת רוצה להעריך את בעלך, תשבי על עצמך ותחשבי
על התכונות החיוביות שיש בבעלך , כמה זכית שבעלך הוא ירא שמים באמת.
אני לא מכיר אתכם באופן אישי , אבל אני בטוח שתצליחי למצוא נקודות חיוביות
בין כל הנקודות שמניתי כאן:

א) בעלי לא מרים עלי ידיים.
ב) בעלי לא בוגד בי עם נשים אחרות.
ג) בעלי משתדל לשמור על העיניים שלו.
ד) זכיתי לבעל שלומד תורה ולפחות משתדל לקבוע עיתים לתורה.
ה) בעלי לא צופה בתכנים של פורנוגרפיה
ו) ברוך ה' בעלי לא מחסיר ממני דבר (יש לי אוכל ובגדים לרוב)
ז) בעלי בריא ואני לא צריכה להסתובב איתו בבתי חולים
ח) בעלי לא מעשן סמים ולא שתיין שמכור לאלכוהול או לכדורגל
ט) בעלי לא מבלה במקומות מפוקפקים (בארים פאבים ומועדונים)
י) אין לנו טלוויזיה בבית \ אין לנו מחשב בבית

לסיכום: השנה הראשונה בקשר היא באמת שנה לא פשוטה, שניכם נחשפים לתכונות חדשות בבן הזוג , תכונות שלא הכרתם קודם לכן כשלא הייתם מחוייבים , לכן חשוב מאוד שתהיה לכם הדרכה טובה ותמיד תשמעו שיחות בנושא שלום בית , תלכו ביחד להרצאות בנושא זוגיות , רצוי מאוד ללכת להרצאות משעשעות. אני באופן אישי הייתי ממליץ בחום על הרב אבנר קוואס, מומחה לזוגיות ולשלום בית. להלן קישור: "זוגיות"

שאלות ותשובות נוספות בנושא שלום בית:
א) מה עושים כשנעלם החשק?
ב) בבית שלי כל הזמן יש מריבות, מה עושים?
ג) לצערי בעלי החליט להתגרש ממני !
ד) איך אני יכולה לשמח את בעלי?
ה) התגרשתי מבעלי ואני חוששת שעשיתי טעות איומה !
ו) שוביניזם ביהדות , למה היהדות מפלה בין גברים לנשים?
ז) בעלי רוצה להתגרש ממני , הוא טוען שכבר נמאס לו ממני.
ח) למה לא זכיתי באשה שמורה? זה משגע אותי ומעציב אותי.
ט) משבר בזוגיות - בעלי מרים עלי ידיים.
י) משבר בזוגיות - בעלי צופה בתכנים אסורים.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
וואי הרב אני לא יודעת כבר מה לעשות עד שאני מצליחה להתחזק כולם יורדים בדת, אמא שלי שכל כך עזרה לי להתחזק היא מתחילה ללכת עם מכנסיים שעד עכשיו הייתה הולכת עם חצאיות אחי ירד לגמרי מהדת, חברה שלי עושה שטויות ולפעמים אני נגררת , חבר שלי לשעבר חופר לי שנחזור דיי הרב אני לא יכולה כברר אני מתפללת לאלוקים שיעזור לי ואני מרגישה בדיוק ההפך ממה שאני מבקשת קורה אני לא יכולה הכל נופל עליי בבום אחד הרב מה אני ייעשה כדי שאני לא יירד מהדת.. אני מרגישה שאלוקים עזב אותי..

תשובה:
קראתי את מה שכתבת ואני רואה שיצר הרע החליט להכריז עליך מלחמה עיקשת ! אני ממש לא מקנא בך את נמצאת באמת במצב לא פשוט בכלל שאני לא יודע אם אני בעצמי הייתי מחזיק בו מעמד, לכן אני רק רוצה לחזק את ידייך ולומר שאם למרות הכל תחזיקי מעמד, אין זכות גדולה מזו, תנסי תמיד לחשוב שיש אנשים שכל המשפחה שלהם לא שומרת תורה ומצוות ולמרות הכל הם מחזיקים מעמד ! אצלך הם מכבדים לפחות , זה גם משהו ! בכל אופן בזמן כזה קשה שגזירות כל כך קשות מרחפות מעל ראש העם היהודי, כשבפתח מלחמה לא פשוטה עם שנאה כוללת של כל העולם ומליארדי גויים שמשוועים למחוק את המדינה שלנו, לא נראה לי שכדאי לוותר על הקשר עם ה' יתברך , עכשיו את צריכה את ה' יותר מתמיד , תעשי כל מה שאת יכולה כדי לא לעזוב את היד מאביך שבשמים. ותצפי בקטע הבא: "זקוק לעזרה" ,"לעזוב את החבל" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
ערב טוב כב" הרב, אחי חילוני שברוך השם מיתחזק, מיתפלל בשבת בבית הכנסת ויש לו רצון עז להיתחזק הוא נשוי עם ילד אחד, אישתו חילונית גמורה שלא צמה אפילו בכיפור ולא מקפידה על חמץ בפסח..יש לציין שמבחינת כלכלית הם קצת נפלו הייתה להם דירה ומשכנתא גבוהה הם מכרו את הדירה והחזירו חובות וכיום לאחר כמה שנים שהיא לא עובדת ולא רוצה לעבוד הם נאלצו להיפרד ולגור כל אחד בבית הוריו נכון שצריך לעשות שלום אבל אם היא לא מעוניינת לישמור טהרת המשפחה מה עושים? נתתי את הטלפון שלה לאירגון טהרה שהם ידעו איך לדבר איתה כי אני ואחי מתחזקים ושומרים.

תשובה:
אחותי היקרה, בראש ובראשונה צר לי מאוד לשמוע שיש בעם ישראל אנשים שלא צמים בכיפור ו\או אוכלים חמץ בפסח , מדובר באיסור כרת ואין להקל ראש בדבר ,
אשה שלא שומרת על טהרת המשפחה, יש חשש גדול מאוד שתאבד את כתובתה ואת מזונותיה, אם יש לך את המייל שלה, אשמח אם תשלח לה סיפור נפלא שאולי יעורר אותה לתשובה. בכל מקרה מדובר במקרה לא פשוט בכלל, טהרת משפחה לא קשורה לדת , היא קשורה ליהדות , כל אשה יהודיה צריכה לטבול במקווה , אחרת היא מכשילה את בעלה באיסורים חמורים , ידוע שעיקר העולם הבא של הגבר תלוי באשתו , אם אשתו לא שומרת טהרה ולא מקפידה להאכיל אותו אוכל כשר , שכן אינה בוררת את המאכלים ואינה יודעת להכשיר את האוכל המוגש לבעל , הרי שהיא גורמת לו לאבד את העולם הבא שלו. אשמח אם תעבירי לאותה אישה במייל את המעשה הבא:

מעשה נורא בעניין טהרת המשפחה:
מסופר על הגאון הצדיק ר' יעקב מוצפי זצ"ל, פעם אחת באה אליו אישה אלמנה וסיפרה לו בדמעות שבעלה שנפטר לפני כמה שנים מופיע אצלה בחלום כבר מספר לילות ברציפות כשהוא קשור בשלשלאות, נובח ככלב ורוצה לקרוע את בשרה לגזרים. בקשה האישה מהרב שייתן לה תיקון כדי שלא יטרידוה החלומות. הרב הבין שמדובר בעניין עמוק וביקש מהאישה שתספר לו באיזו עבירה הכשילה את בעלה? – האישה התביישה לספר וטענה שלא עשתה לו דבר. הרב אמר שאיננו יכול לעזור לה והיא שבה לביתה.

לאחר מספר ימים שוב באה האישה לרב כשכולה מזועזעת למראה חלום נוסף שחלמה. סיפרה האישה שבעלה שוב הופיע בחלום ואיים עליה יותר מבעבר. הרב שוב ענה בתקיפות שתודה מיד באיזה חטא הכשילה אותו? – לא יכלה האישה להתאפק יותר ופרצה בבכי מר, הודתה בפני הרב שלא שמרה "טהרת המשפחה" ולא הלכה למקווה. הרב גער בה ואמר: "ראי מה גרמת לבעלך שאין לו מנוחה בעולם העליון והוא כה סובל עד שנתנו לו רשות לבוא בחלום" (כידוע לא לכל אחד נותנים אפשרות להתגלות בחלום). אמרה האישה לרב שהיא מוכנה לעשות כל מה שהרב יאמר לה.

שאל אותה הרב אם יש לה בנות, ענתה האישה בחיוב והוסיפה שאינן שומרות טהרת המשפחה. אמר לה הרב: "תתחנני לפניהן שישמרו הלכות טהרת המשפחה ותסבירי להן שאם יעשו כן יהיה לאביהן מנוחה בעולם העליון".

האישה עשתה כדברי הרב והנה לאחר זמן שוב הופיע בעלה בחלום כשהוא עליז ושמח, שברוך ה' בא לידי תיקונו. עד כאן המעשה. ישמע חכם ויוסיף לקח, כמה חמור העניין שאין העולם הפקר, יש דין ויש דיין והכל תלוי בתשובה.

אני מאוד מקווה שהסיפור יגע ללבה, אבל גם אם לא, אשמח אם תקראי כל יום פרק תהילים אחד באורלנוער ותכתבי לנו את השם שלה בהקדשות: "תהילים באורלנוער"
לקריאת סיפורים מחזקים נוספים בעניין טהרת המשפחה לחצו כאן: "אשא עיני" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב, אני מאוד מעריך אותך, באמת אני חזרתי מהשיעורים שלך בתשובה... אבל לא הבנתי משהו אני אשמח אם תענה לי...באות אליך בנות שואלות אותך להתחתן עם לומד ועובד או רק לומד? ואתה ממליץ להן על בעל שלומד כל היום אבל לא שולל את העבודה. בקיצור אני לא הבנתי, אתה בעצמך עובד עם קייטנות והיית מחנך ואתה מתעסק עם נוער בסיכון וכל זה...

תשובה:
מעולם לא שללתי בחור שעובד ולומד , אני פשוט חושב שלהתחתן עם אברך שלומד תורה כל היום זו מעלה אדירה , בכל מקרה זו שאלה מאוד מורכבת ויש לבחון כל מקרה לגופו , לא כל נערה יכולה להתחתן עם אברך בן תורה ולקבל על עצמה את עול הפרנסה זו שאלה מאוד אינדווידואלית , בנוסף , אין לשלול בחור שעובד ולומד במידה ואינו מסוגל ללמוד תורה כל היום , עדיף שיעבוד ויעסיק את עצמו ולא ילסטם את הבריות , בכל מקרה במקום להתמקד בעבודה או לימודים , אני חושב שכדאי תחילה להתמקד במידות , כי לשנות השקפה הרבה יותר קל מלשנות מידה רעה ח"ו.

אז מה בעצם צריכה נערה לחפש?
א) ראוי לכל נערה לחפש בחור ירא שמים שמחובר לרב ולמסגרת טובה.
ב) אין לשלול בחור שעובד ולומד וראוי להכיר במעלה של בחור שלומד יום שלם
ג) כל בחורה צריכה להתייעץ עם הדעת תורה שלה שמכירה אותה ויכולה להמליץ לה

העצה שאני נותן לתלמידות שלי היא לחפש בחור ירא שמים שבעת הצורך יהיה מוכן לצאת לעבוד , בדור שלנו קשה למצוא בחורים שתורתם אומנותם וגם אם יש צדיקים כאלה , קשה למצוא נערות שיהיו מוכנות לקבל על עצמן את עול הפרנסה. בנות מדרשה הן הבנות הקרובות ביותר לשאת אברך ירא שמים בתכלית , אולם בדור שלנו חלק ניכר מהאברכים גם הם יוצאים לעבוד כסופרי סת"ם , מוהלים , רבנים , מרצים , משגיחי כשרות , שוחטים וכיוצב' בכל מקרה ראוי לבחון כל מקרה לגופו.

לסיכום: נערה צריכה להיות קשורה לרבנית , למסגרת , להתלבש בצניעות ולצאת לשידוכים רק אחרי שהיא יציבה דיו ובוגרת דיו , לא יוצאים לשידוכים בגיל 16. וגם כשמגיע הגיל , ראוי לקבל את אישורה של הרבנית כי לא כל אחת זוכה לבגרות נפשית ויציבות רוחנית באותו גיל , ראוי להתייעץ עם דעת תורה ושוב לבחון כל מקרה לגופו.








.

שלח לחבר קריאה בניפרד